מצד שמיטה אין בעיה כלל לעקור עצים כשאין

למרות התיאור המפורט בשאלתך, עדיין חסרים לי פרטים

אסור לעקור אילן שעושה פירות (הרמב"ם הלכות מלכים

מרן השולחן ערוך סידר ספרו על סדר הטור,

אם הדבר ברור למומחי המשתלה שאחר העקירה מן

יבול הגדל בעציצים שעל הגג, דינו כגדל ב”עציץ

א) אין כזה דבר לקרוא בנשימה אחת, בקטע

א. מנין השנים הוא מא' תשרי, וכל שנטע

עיקר האיסור הוא בעצי פרי, אבל אילן סרק

מתי מותר לקצוץ עצי פרי. השמדת יבול חקלאי.

למעשה אין לקב"ה חפץ בתרומות המשכן, אלא ה’ חפץ בנדבת הלב, כמו שאמרו חז"ל "רחמנא לבא בעי" (סנהדרין ק"ו ע"ב), ולכן ערכה של התרומה אינו נמדד בשוויה הממוני, אלא בעמל ובטורח שהושקעו בה.

אדם ששכר דירה עם חצר ובחצר היה עץ

א. ירקות חד עונתיים מותר, אבל עצי פרי

השאלה ידועה מה שונה יתרו מכל הגוים והתשובה

*הלכה יומית מפי מרן רבנו ראש הישיבה שליט”א

היום יש לנו שני תאומים “בר מצוה”, אם

יש כלל: שם אלקים או שם אדנו”ת, אם

כיצד ממעטין בשמחה. גדר משא ומתן ובנין של

היום ארבעה עשר באייר הילולת רבי מאיר בעל

נושאי השיעור א. דברי חיזוק בצל הפיגועים ה”י.

פרשת כי תשא הנה הפרשה היא 139 פסוקים,

כאשר אשת פוטיפר מפתה את יוסף הצדיק, הוא נזעק ואומר: “ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוקים” (בראשית לט, ט). המלים “ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת”, ו”חטאתי לאלוקים”, הן בעצם אותה משמעות. מדוע כפל יוסף את דבריו?

ממעלליהם של כורכי הספרים | לימוד מסכת תענית